עצב פנימי / טעמה של משאלה |
היית סתם משאלה,
בין הרבה משאלות.
ולא משנה איזה אירוע,
אכזבה נשארת בגדר אכזבה.
וכעס כבר ידעתי.
ובהתנהגויות כבר הרשמתי.
ההתאהבות הייתה חדשה לי
וגם היא קרתה מאוחר.
מודה לך שנתת לי לטעום ממנה,
טעימה קטנה וקצרה,
מאהבה.
זה כל מה שהיה חדש לי;
ואני בד"כ לא טועמת דברים
אם אני לא מכירה אותם.
אבל היה משהו מפתה באהבה,
בהתאהבות.
ואותו טעם דורש געגוע,
אני לא יכולה לא להרגיש בכלל.
אבל לא בגלל זה הכעס,
משהו בך,
אותה המשאלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|