בשתי מלחמות אני נלחם, אחת בחוץ, אחת בפנים
ללא חרבות, ללא רובים, וללא כל הרוגים
הפצעים שאני סופג - ריחוק, עצב, מחשבות עלייך עם אחר
הדם שנשפך - דמעותיי על שאינך עמי, וים נפשי סוער

במלחמה שבחוץ אני נאבק על ליבך, אהבתך, בכל כוחי
במלחמה שבפנים אני מתאמץ להחזיק בניצוץ שבוער בתוך תוכי

באם תאהבי אותי, באם אזכה לנצח בראשונה
תהיה גם בשניה ידי על העליונה
נר האהבה שלי אלייך לא יכבה לעולם
מתודלק בנשיקותייך יבער לעד, ועם ליבי יפעם

אם במלחמה הראשונה לא אוכל לכבוש אותך ואפסיד
יהיו שני מפסידים - אני ואת, אך שרידי כאב יוותרו תמיד
שלהבת לבי תגווע, יהיה כה קר וכה חבל
על עתיד נפלא שלי ושלך, שמת כמו פרח שנבל

אם אנצח במלחמה השניה ואשמור על ניצוץ האהבה
אולי תהיה תקווה, אך הכאב ישרוף כמו להבה
ובלי דלק, עד כמה שאני רוצה לאהוב אותך
עמום, חלש יהפוך הרשף, ולבסוף ידעך

אם אפסיד במלחמה השניה, גם מהאחרת אפרוש
את תאבדי אותי לעד כשאת עמדתי אנטוש
כל שיוותר מהאש שהבערת יהיו שרידים חרוכים
שאולי לא יבערו עוד, כי כבר הפקתי לקחים...