שרי שבט / תמונת אימי |
אנשים הולכים
רגעים משאירים זיכרון מתקתק
ומתנדפים
בלחיצה קלה על ההדק
רגע נהפך לנצח
אור נזרק מבעד לעדשה
דף לבן קם לתחייה
לו יכולנו להתייחד בחושך האדום הזה
אני ואת
ואת שם
שמורה כבאותו הרגע
כבר לא בשר ודם
דומה לי, דומה לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|