ואולי יום אחד פשוט נעוף מכאן.
נארוז כמה דברים בתוך מזוודה גדולה ונעוף מכאן -
רחוק.
כל כך רחוק עד שנשכח בכלל מאיזה כיוון באנו.
לא חושבת שנצטרך מזוודה גדולה, אחת קטנה תספיק.
בעצם - מה זה משנה?!
העיקר שנעוף מכאן וכבר לא נהיה חנוקים בתוך טרמינל לחוץ,
שקירותיו רק הולכים ומתקרבים - סוגרים עלינו.
טרמינל שמצד אחד שואב את הכוח והאוויר במנות קטנות,
ומצד שני מצפה שנמשיך לרוץ בלי אוויר בריאות או טיפת כוח
להמשיך.
ואולי יום אחד אני פשוט אעוף מכאן,
אקח איתי מזוודה ומלבדה הכל יישאר מאחור.
אני אחזור, אני בטוחה שאני אחזור, אולי אני אפילו אתגעגע
ללחץ.
אבל נכון לעכשיו אני כל כך רוצה לעוף מכאן,
פשוט לעוף לכאן...
ואפילו את המזוודה עם כמה הדברים לשכוח במטוס.
-נכתב ביום לחוץ, בשבוע לחוץ בתוך תקופה לחוצה... שתעבור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.