ג'ורדן כבר פרש,
את
מכינה לי
רוגעלך,
חמש בבוקר, שבת,
התנור מתחמם כמו
השפיות שחבויה
בי,
כן, יצא טעים, כמו תמיד,
השבתות עברו, החמש בבוקרים חלפו,
מחממים אותך כמו רוגעלך באיזה בית אבות עם המיזוג המייבש,
אל תדאגי, בסדר את לא תהיי,
השעון מראה 23:24,
נגמרו ההירהורים,
שיחה לפלאפון הישן סיימה
הכל,
רגע
אחד,
חכי,
אני בא, אני בא...
תני לי רק עוד שישים שנה,
או סתם עד מתי שאני לא אזכור כבר כלום,
אנוכי, לא לא
לא,
רק רוצה לחיות, לא לנצח
את הקצת שנותר
לי,
בהנאה, ולא
בחימום תנור ואפיית רועלך
מתוקים, כמו עשב לחמור,
גשם לאדמה,
ודימוי למשורר שכתיבה לא ידע.
תמצאי חיים חדשים. |