בליל הופעת מודעתי בעתון: "מטפל מנוסה בנפגעי נפש טל'
7782762", התקשר אלי בחור שהזדהה בשם רן. תחילה הסביר כי השעה
המאוחרת היא תוצאה של דחיפות הענין, ואז סיפר את ספורו: חברו
הטוב, גדי, שהיה בודי בילדר, עבר ניתוח קל. הניתוח לא השאיר
סימנים בגופו, אולם מאז פוחד גדי לצאת מהבית. הוא סובל מדימוי
גופני נמוך, מה שמפריע לו לעסוק במקצועו. ביום המחרת אמור גדי,
לעבור ראיון עבודה כמודליסט אצל צייר. האם יוכל לעבור טיפול
אצלי?, הטיפול  צריך להיות גופני גם כן. מה זה גופני?, שאלתי,
אבל רן הבטיח תשלום נדיב. התנאי היה צריך להיות שגדי לא ידע
שרן משלם.
         אחרי שעה הופיע אצלי גדי, בחור שרירי ומהוסס. אחרי
סדרת שאלות התרתי לו, לבקשתו,  להתפשט. "לא", בחנתי את גופו,
"אין לך שום  בעיה  גופנית". "הישבן שלי אמור להיות אסוף",
הסביר לי, "תוכל להדק לי את  השרירים?". עשיתי כבקשתו ואז
הבחנתי בטיפה בקצה הזין שלו. "תתלבש ותלך", הוריתי לו. "אני
פראייר", קראתי ואגרפתי את ידי כנגד הקירות הריקים.
          נסעתי באוטובוס, לידי ישבה נערה פיליפינית. פניתי
אליה  בהצעה לעבוד במשק בית אצלי, היא אמרה שהרשיון שלה הוא
לסיעוד בלבד. הצעתי לה תשלום נדיב וקבענו. כשהגיעה אמרתי לה כי
אני רוצה לראות אותה בעבודתה תחילה, הצעתי לה בגדי עבודה
משלי. הפיליפינית הלכה להתלבש בחדר הסמוך ואני נכנסתי. אחרי
שאנסתי אותה שלמתי לה, כמו שקבענו.