צרי בריקנר / דמעה |
שהשתקפה מולי כפלסטיק
עכור
היגון שהשתרבב ממנה
אליי
נראה כחיוך יודע רז
כל -
רציתי להשאר איתה
באביב לחבקה לתומי
לא
אומר הדוור
תפסיק לחלום
הדמעה לא נופצה בקרקע
היגון לא עמק ללב
קפא לבד, בני
ואל תשיל נעליך לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|