|
ממנה זלגה דמעת זכוכית
שהשתקפה מולי כפלסטיק
עכור
היגון שהשתרבב ממנה
אליי
נראה כחיוך יודע רז
כל -
רציתי להשאר איתה
באביב לחבקה לתומי
לא
אומר הדוור
תפסיק לחלום
הדמעה לא נופצה בקרקע
היגון לא עמק ללב
קפא לבד, בני
ואל תשיל נעליך לעולם. |
|
|
אני בטוחה שהסמל
של הבמה, הפרצוף
כאן למעלה עם
הפה הפעור זה
אביב גפן.
פשוט בטוחה!
אביבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.