|
הלכתי לשדה התפוחים
מצאתי עץ זהוב
כדי לקטוף ממנו פריו
לרוץ דרך החורשות והפרברים
להתקל בייאוש ובסבלנות הנפקעת
למעוד מעט
ואז להתרומם ולנשום עמוק עמוק
כדי שאוכל להניח הפרי על האסקופה
לחכות עוד מעט
להדפק על הדלת בנימוס
לקרוא בשמה ולחייך מאושר
כדי להבחין
שהפרי בנתיים נרקב. |
|
|
הדף האחורי נשמע
יותר מדי
מפחיד.
משה זוכמיר
מדחיק זכרונות
ילדות טראומתיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.