בזבזתי לו חודשיים מהחיים
הוא שחה בים של אשליות
אטמתי את כל התאים
הלוואי ויכולתי לא להיות
זאת אני, השקרנית
רק להרוס יודעת
רציתי לעשות תפנית
ועכשיו אני מצורעת
הזמן שהיה כבר לא יחזור
הפכתי להיות שנואה
שום דבר כבר לא יעזור
לאלף חתיכות אני קרועה
והוא שידע רק לאהוב
קיבל ממני סטירת לחי
וזה לא יפסיק לכאוב
נפלתי מדחי אל דחי
אני מצטערת כל-כך
על מי שאני ועל מי שהייתי
הדף שוב לא יהיה צח
אעלם ואשכח מה שראיתי
ואתה, היקר והעלום
לא תוסיף לסבול עוד
לא תשמע ממני יותר כלום
ואני אמשיך בשקט לרעוד.
ינואר 2004, שנה וקצת אחרי |
