עידו טל / עצוב פה |
את לא מבינה שקר לי בלעדיך
החיוך שלך צץ בזכרונות
אין שמחה אפילו בחלומות
שוכב שעות ולא נרדם
למה למה אני מטומטם?
חושב שכבר לא יכול להיות יותר גרוע
ואת ליבי אוכל הגעגוע
למרות הכל לראות אותך מחייכת זאת הרגשה טובה
גם אם אני בוכה ונכנע
כי אם טוב לך בלעדי כנראה זה מה שהיה צריך לקרות
אבל זה לא יעצור את הדמעות
אומרים שיש הרבה דגים בים
אבל אני תמיד דג את הלא נכונים
אני דג את הדגים שעושים אנשים עצובים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|