עדי בן זקן / שיר של רחוק |
ולא ידעת אותה.
אמרת שנישק,
שהרגשת בשפתיים.
אמרת שתתני
אמרתי שלא אקח.
אמרת "שוב גשם",
והלכת.
אמרת שרחוק זה
לא מספיק.
ואולי רצית גם לבד.
רצית לנשום את
עצמך
מבעד לרסיסי עפר ואפר
שעטפת עצמך בהם
ואמרת "מחוספס".
וכשאמרתי אותי
שתקת.
וידעתי את כל מה
שלא אמרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|