ולרי בראל / מצבות |
מכוסות שלג כחול
וזרדים ירוקים מחבקים
את השלדים הקטנים
פרחים קטנים סגלגלים
נופלים בשלכת על ראשי
מן חושך נפלא מכסה אותי
ואין זה המוות שמשלב את
ידו בידי
אין זה מוזר שכאן אני מוצאת
שלווה ללא פחד
בין הקברים הבודדים
ולחשושים של המתים
התבואי גם מחר?
אולי מחר ...
אולי בכל יום שאחרי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|