|
האוויר התכלכל בחדר
מזכיר לי לילות של פעם
ללכת לישון לפנות בוקר
בדירה הקטנה שלנו
לאטום היטב את התריסים
בשבילך
שלחת לי מייל קצר
מתעניין
עניתי בלאקוניות.
מה אני יכולה להגיד
עכשיו
לא כתבתי שהחתול כבר
שוב ישן איתי בלילות
כמו פעם
נצמד
מחכה לחיבוק
לא כתבתי דבר וחצי דבר
על הבדידות
שהפיל עלי
הניתוק האחרון ממך
ועל דברים שכבר אינם מעניינך.
עד כמה אני מרגישה רחוקה
שנות אור
מנחמה של פעם.
לא שאלת בעצם
דבר פאת
פרטים טכניים
אתה מתעניין, אני יודעת
העולמות שלנו התפצלו
זה הכל
9.1.04
שש לפנות בוקר
|
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.