|
חשוכה
ימתי,
לא נראים לי
גדותיה
רק נתיב זוהר
צר
מופז
מבעיר מבעד האפלה
מרצד על פני גליי
משבריי
בסערת-נחשוליי...
מורני להשיט סירתי
קדימה
תמיד
בשביל
המואר...
מזהיב
מפרשיי
כדגל-אהבה
בהשראת תמונת-השער של הספר Kata / ש. קאלו
|
|
|
כשהייתי קטנה
האתון שלי אכלה
חבילה של חמישים
בזוקות
ולא הפליצה
בלונים
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.