9.1.04
הפשילה מכנסיי ללא בושה
ואת הבמה תפסה.
שרה שירים של אחרי מלחמה
והקהל סוער
לא חושב על הדרן.
וחצאיתה אותי אופפת
את הכוס שמולי
לא אדמה לשום דבר אחר.
זהו איבר מינה
לא חושב על מטאפורות.
וכעת בשעת משגל מושך בשיערה
וגניחת דרקון נפלטת
כשאוחז בעכוזה כברגעים של אושר.
ופניה מלטפות
חיוך לכבוד הבוקר.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.