בשקט בשקט

חשבתי אולי אני צריכה לכתוב,
כי נפשי נשפכת החוצה מגדותיי.

אני מסתכלת אליי לתוך עיניי
ומנסה להריץ את השמועות האחרונות
שעשיתי בי
אמש,
אתה עובר לי במקום.
לא ראיתי חרטה בעינייך
אפילו לא טיפה
על שעשית בה,
ראיתי אהבה.

אולי רק תלטף אותי בשקט,
שלא אפגע.

אולי תלחש לי שוב באוזן
בשקט בשקט
שאותי אתה אוהב,
שדבר לא השתנה

ואוכל לגעת בך ולהרגיש את הריח שלך
מטייל לי במסדרונות העורק
הראשי שלי
ומשם מתפצל לכולי.

אולי פשוט תהיה איתי,
אולי פשוט רק תהיה איתי.

                                    Old Fashion

אתה מקיא את הריגושים מהבטן
וזה כבר לא מבטיח לי
שתהיה שלי
גם הלילה.
אני נראית ממש יפה
בתוך העשן הסמיך
ובועות האלכוהול,
נכון?
פסים של מודעות
מתאזנים בי
ואני כבר לא יודעת
אם תהיה איתי
הערב
או עד סוף החיים.