דני גרינבלט / מתוך עיניים רכות |
ולרגע נעלם כל השאר.
צחוק של ילדה
ריח גשם ראשון
מזכירים את החסד
ומוחקים זיכרון
לפעמים לא הזכר הוא מה שחשוב
אלה לב, הווה וגם יום קצת עצוב.
מאיפה מתחילים צעדה ממושכת ?
מהיכן מדליקים להבה משותפת ?
בוא נמחק את הפחד ונפתח מסדרונות
בו נקשיב קצת לשקט ונמצא רצונות
האמת בידייך, כנפיים של צחוק
עת אותה תמצאי, קרוב או רחוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|