בלונים שמנים ממלים שותקות
שחררתי לשמיים ,
ואתה כך מביט בהם בחיוך אשם
לא אומר מילה , מילה סופית משהו ...
בפינה אל ביתי פיזרתי חופן געגועים
חופשיים לנשום את התענוג בהיותם
ציבעוניים ויפים ...
ושוב השעות האלה הקטנות
שחולפות להן לאט
צובטות את עורי , כך על כל נשיקה
נשיקה שלא הרטיבה את שפתיי שלי
הקנאה הצהובה עברה להתגורר בסלון
של חיי, ממלאת את המטבח באור חמוץ .
ובלילה גוררת את ליבי אל המיטה
סוגרת את הדלת מנסה להדוף אותה
החוצה ... לישון בלעדייה לילה אחד
וכל מה שיש לך לומר לי בחיוך הזה
"שרק לא נסתבך..."
לא , לא נסתבך
אני אהיה שותקת
ורק מיליוני בלונים
ייכסו את השמיים שלך.
|
