מונה הוק / אצל בעלת האוב |
קם האגרטל אל צינת השחר,
אתמול הגשם סחף,
רק טחב.
זוכר,
איך הלך לבעלת האוב,
לפני שבעה שעונים,
פחות ששה,
כל יום.
"נצר לשושלת", אמרה.
משלשלת,
זוהר בזוהר.
ביום,
נצרה משוחררת,
משעת אמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|