..."בהתפרצות הר-געש מתחת לקרחון באירופה נמסו חלקים מכיפת
הקרח. לחץ המים עלול למוטט בכל רגע את הקרחון ולהציף את
איסלנד."
(הארץ, יום שני 14 אוקטובר 1997 )





כמו פיליפוס הנסון בחווה שלו בראש הרכס,
אתה יושב בחוותך, צופה.
פיליפוס הנסון צופה על הקרחון שממולו.
מתחת לקרחון מתפרץ הר-געש.
הקרח נמס, המים גודשים.
הקרחון מתרומם.
השיטפון יפרוץ.
פיליפוס הנסון בן מאה.
יש לו סבלנות.
כל חייו עוברים בהמתנה.
בינתיים הוא מגדל כבשים וילדים,
עובד את אדמתו ואלוהיו.
הוא יודע שההתפרצות תבוא.
שגל אדיר יסחוף אותו אי-אן.
פיליפוס הנסון שם תמיד עם שקט הידיעה, בוא הסערה.

כמו פיליפוס הנסון
אתה יושב בחוותך, צופה.
את מבצרך אתה בונה אבני- בזלת,
מקיף בתעלה,
את ילדיך אתה נוטע קרוב-קרוב
סביב שולחנך,
אישתך כגפן.
אתה עובד את אדמתך ואלוהיך.
את זכרונותיך אתה דוחק.
את כאביך אתה רוחק.
אך אלה מפשירים מתחת
מחשבים להתפרץ לשטוף להציף לסחוף אותך אי-אן.

(אני נושפת בהם, מחממת אותם,
אין לי סבלנות להמתין להתפרצות.)

האם אתה יודע בשלווה את בוא הסערה?
האם תשב ותחכה, צופה?

פיליפוס הנסון צופה על הקרחון
צוותי ההצלה בהמתנה