יש בו משהו, אולי זה החיוך הביישני, אולי המבט מתוך העיניים
החומות. אין לו מראה הורס שחבל הזמן אבל יש לו שתי גומות. ויש
גם אותי.
הכל התחיל מנסיעת אוטובוס שגרתית מבית ספר. באוטובוסים החדשים
ספסלים בכניסה ליד הנהג. ארבע מושבים יחד. והוא ישב שם, עם
הפנים נגד כיווני ואני כמה ספסלים מאחורי משקיפה אל עורפו.
וחולמת, חולמת על שהוא נדלק עליי. אחד שנה מתחתי חולם על אחת
שגדולה ממנו בשנה.
ובעצם אין לי מושג מה קרה לי. בהתחלה שמתי עין עליו בצורה די
עיוורת מסיבה משונה, אהבה אחרת. אהבתי פעם אחד והחטניק הזה כל
כך הזכיר לי אותו. הדיבור, ההליכה, המבט מהעיניים, החיוך. ואז
התחלתי לערוך מעקבים סודיים אחריו. הוא עבר וחייכתי, הוא דיבר
והקשבתי, הוא היה שם ואני בהקיץ חלמתי. ומצאתי בו משהו יפה בלי
להודות שלילד ההוא הוא דומה.
ואז פעם אחת, באותה הנסיעה לחברתי לחשתי "נכון הוא יפה?" היא
הייתה קצת בהלם ואחרי שאמרתי לשניה, היא לא היססה ואמרה בקלות
"הוא דומה לו בגלל זה את ככה" ובהתחלה הכחשתי. אחר כך הפכתי
אותם ל"כפילים".
אז הלכתי וכולם אמרתי "יו איזה דומה לו" וכולם אמרו הוא מכוער.
לכולם לא הקשבתי, אבל הוא חטניק, ממה ממנו רציתי? והדמיון שעות
נוספות עובד. וביום שישי אשר ירד אחרי באוטובוס באופן מפתיע
כמובן שקפצתי. והוא צעד, ואני כל שנייה לאחור הבטתי, לראות עד
איפה הולך, לאן נכנס, מה עושה שם מאחורי. התחלתי לדמיין שעלי
נדלק. שהוא יגיע עד ביתי אחרי ויאמר לי את רגשותיו עד אשר הוא
נעלם לתוך אחד הבניינים.
משהו גרם לו להופיע בכל מקום. בפורים התחפש למייקל ג'ורדן
האגדי, ביום התלמיד קנה לו קרפ, ואני בכלל אהבתי מישהו אחר אבל
היה בו משהו. אבל הוא חטניק. שנה מתחתי, אם זה היה הפוך לא
הייתי מהססת. כלומר אם אני הייתי הקטנה אז למה לי לא ללכת על
הדלקות מהעובטת הזאת?
הוא גמר עלי שהצטרף למקלה. לא יודעת מה גרם לו לעשות זאת אבל
אני ישבתי שם רעדתי כולי בטקס. מחכה לשמוע את קולו ומתרגשת
בשבילו כל כך.
נמסתי בפעם הראשונה שהרמקול שלו לא עבד, נמסתי גם ששר את
הסולו. חטניק? מה לי ולו?
היה בו משהו, אולי זה החיוך הביישני, אולי המבט מתוך העיניים
החומות. אין לו מראה הורס שחבל הזמן אבל יש לו שתי גומות. ויש
גם אותי. עדיין יש בו משהו אבל הכל נשאר בגדר חלום דמיוני.
שאחד קטן מנני התאהב בי ונהיה חברים וגם ככה לא היינו זה "נגד"
החוקים. ואולי זה בכלל סיפור אחר, זיכרון ישן מאהבה ראשונה
שעדיין אי שם בלב והדמיון בין השנים כל כך חזק עד אשר נדלקתי
על כפיל. |