|
כל השירים בעולם
לא יוכלו לתאר
משהו נשבר מבפנים
ומסרב להתחבר.
זה הולך וגובר
בא ועובר
ואני באמצע
עומדת
עושה מה שהוא אומר.
נותנת הכל
נשארת בלי כלום
ואחר כך זה ליפול
ליפול - ולא לקום.
זה הולך וגובר
בא ועובר
ואני באמצע
חושבת
על ימים טובים יותר.
אתה לאט נעלם
ואני מסתכלת
מאושרת כשאתה שם
ואחרי זה נשברת.
אתה הולך וגובר
בא ועובר
ואני מאחור
נשארת
ואתה לא חוזר... |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.