מתחת לגשר על שפת הנהר ראיתי
דגים שוחים במהופך.
"לאן אתם רצים", שאלתי בדממה,
והם ענו לי מהר: "חזרה להתחלה".
קופצים מתאמצים בשמש המאירה.
וחשבתי שגם אני רוצה להיות יכולה
לשוט עם הזרם או במהופך חזרה,
בימים, בשעות, בדקה, בשניה.
אל נקודה אחת בחיים של התחלה.
עליתי על הגשר, עברתי מדרכה,
וקניתי לי בייגלה חם בפינה.
ואחר כך הלכתי חזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.