אם היה לי חלום, הייתי רודפת וצדה ותופסת אותו
אבל אז, הוא היה מת.
אם הייתה לי מטרה, הייתי מקדשת בשבילה את כל האמצעים
אבל אז זו לא הייתה מטרה נעלה אלא סתם תירוץ לרשעות וסיבה
לסבל.
אם היה לי מקום, הייתי הולכת אליו ולא חוזרת לכאן לעולם
כי כאן - לא המקום שלי. כאן הוא המקום בו אני מעבירה את
לילותיי.
אם היה לי משהו שהייתי מוכנה לכאוב בשביל לקיימו,
זה היה שווה את כל הכאב שעברתי כדי למצוא אותו.
ואולי, בעצם, הכאב, המקום, המטרה והחלום שלי הם אלה שמגדירים
אותי, ולא אני אותם?
אם הייתי יודעת, הכל היה הרבה יותר קל. |