מלחמות של מילים, שעות עייפות מדימיון
פרוע, צנוע
למילה אחת מקורית אחת...
שתציל לילות שלמים של יצירה
נדושה וצמרית נעימה.
הדפים המקומטים ממלאים את סל הבושה
ההבנה הזו שלעולם אני כרותה מהחיים,
שלי
מתקוממת אל עצמי, אני ייחודי
מבדלת, מחבקת.
ניזונה מחיים של אחרים, חולמים להיות
כמו המילים שלי בגוף שלהם.
מול המראה אני גיבורה
אני מפתה,
מתגלגלת כמו המילה האבודה
רוצה כל כך רוצה להיות נועזת ופרוצה
בכל שורותיי כמו בחיי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.