ולרי בראל / גבעול |
את גבעול נשיותי שברת בשנאת מילים עיניים שקופות מלראות יצירתך לרחם אימי את רעלך נתת להתהדר בבן דמותך, שעון מלא חרטה ואת שלי נתתי לכל עובר להכאיב לי כמוך. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|