ונארו קוואנטליוס / כותב |
נשמעים קולות שמחה.
גשם של חיוכים ניתז לו בקלילות
והאדמה נספגת בו, נשטפת,
מטהרת.
העולם כולו עסוק בעניינים
של מה בכך
הרי גורל
ורק אני יושב לי וכותב:
כותב שמחה, ואינני שמח.
כותב עצב, והדמעות אינן פוקדות אותי.
כותב יופי, שנותר בגדר חיזיון.
אני רק כלי קיבולת של רגשות,
רק הגשר שמעל נהר האדישות,
רק שורה אחת במכתב האהבה הגדול
של האדם אל עולמו.
והרגשות שלי
הן על גבי הדף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|