שרון רוזן / אם |
היינו הולכים ברחובות כל הלילה
שיכורים, עייפים, כנוודים
גונבים זמן עד שנגמרים התירוצים.
אוכלים בורקס שקנינו במאפייה
מחובקים לראשונה על מדרגות הבטון
אומרים שכבר בוקר וצריך לחזור
אומרים, ולא קמים.
אך הסיטואציה היא זו
ואתה מדבר עליהן, לא עליי.
ואיני יודעת
אם אותן מחשבות מצאו גם אותך,
או המשפט נפלט ממך ונשכח
ורק בי מהדהד הוא כצלילי חלומות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|