בא לי לכתוב
די, בא לי לכתוב
אני בקושי נושם
מי זה "אתם"?
מה קורה פה?
לאן "אתם" לוקחים אותי...?
בסך הכל רציתי...
תעזבו אותי במנוחה.

והנה מגיע רגע השמחה
אני עוזב
ואני לא חושב
והם שיחררו אותי!
פשוט כך!
והם אלה שיצרו אותי
ולא ברחתי - הייתי מוכרח
ועכשיו כשאני מסתכל על העבר
אני מרגיש משהו מוזר
לא חשוב.

אההה! מה קרה?
מי כיבה את האור?
לא הייתה לי ברירה
אז העדפתי לא לזכור
אבל עכשיו אני זוכר
זה לא כיף להיות עיוור
חלום שהפך למשהו מוזר
עולם יקר,
אני אוהב אותך
חיים יקרים,
תמשיכו להיות
אני לא אשכח אתכם לעולם
עלומיי היו כטיפות הגשם הרכות
שנופלות על ראשי בעת צרה
את החיים הן מזכירות
אני אמשיך לחכות.


באהבה,
האיש שאף פעם לא מפסיק לחלום.