אני לוגם עכשיו מהקפה שלי.
קפה שחור, חזק
קפה בוץ.
קצת מר וקצת מתוק.
קפה כזה של ערבים,
שחור בחוץ ושחור בפנים.
עכשיו זה בוקר,
ואני רק מתעורר.
עדיין לא מסוגל לדבר.
אני שותה את הקפה שלי,
שחור, חזק
מלא בקפאין,
בהדרגה מתרחבים האישונים.
אני שותה את הקפה
אני לועס את הבוץ
אני נכווה מהזכוכית החמה -
אלה הם בקריי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.