"קר... עייף... אני... רוצה... לישון..."
-"לא! אם תישן תמות! בקור הזה לא תחזיק מעמד!"
"מה? מי זה?"
-"אני... אני אתה! תקשיב לי! אתה חייב להחזיק!"
אבל אני עייף... חשוך כאן... אפילו שדי התרגלתי לחושך... אם
אתה נמצא פה משהו כמו 5 שעות, תצליח לראות מצויין... אבל זה
ממש לא קשור."
-"רואה? אולי תצליח!"
"להצליח מה?"
-"לא להירדם! תחזיק עוד קצת! בסוף ישהו יפתח את הדלת!"
"א... א... אתה אולי צודק!"
-"כן! תקשיב לי!"
"אני מקשיב לך!"
-"קום!"
"למה?"
-"כי אמרתי לך!"
"אז?"
-"אל תעצבן אותי!"
"למה?! אתה בסך הכל קול מוזר בראש שלי!"
-נשמע קול נפץ קטן, ואור כחול חלש נראה לרגע
"רגע אחד... אתם עובדים עלי?!"
-הפסקות מוזרות ואלקטרוניות באמצע "למה שאני אעבוד עליך?!"
"כי זה רמקול! והנה המיקרופון!"
מרים מיקרופון קטן מהארון מאחורי
-"משה, הוא גילה! תברח!"
"אתם תשלמו על זה..."
וההמשך הוא בידיכם! או בראשכם...

מוסר השכל: אם אתם לבד, בחושך, בקור, נעולים - אל תקשיבו
לקולות מהראש שלכם! חפשו רמקולים!