|
חשופה.
קשה לכתוב לאחר החשיפה לביקורת.
ביקורת של זרים ובמיוחד ביקורת של חברים.
עכשיו כולם יודעים איך באמת אני מרגישה.
לא ניתן להסתיר רגשות יותר!
לא נותר מקום לשקרים ולהעמדות פנים.
מעכשיו תדעו אותי כמו שאני. באמת.
מעולם לא ידעתי הרגשה מפחידה יותר.
כולם יודעים עליי הכל.
אין יותר מקום למסתורין.
אין מקום מחבוא.
לכל מקום שאלך, יסתכלו עליי אנשים
ולא ישאלו שאלות.
אני לא משאירה מקום לשאלות.
אני מסתובבת בין דמויות אלמוניות וכולן בוהות בי,
אני מרגישה עירומה. |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.