|
במקום אפור שאיש עוד לא היה בו
אוכל לבכות בשקט
דמעות שאיש
עוד לא ראה.
ודם קר מפצעיי יגור
וכאב חד בחוזקה יכה
על כל עצב חשוף
שבו איש
עוד לא נגע.
ואם אדבר, איש לא יקשיב
ואם אסביר, איש לא יבין
ואם אבכה, איש לא ישמע
ובליבה עמוקה של אדמה זרה
יתחפרו להם
הפחד, העצב,
הכלימה.
צלקות
פרי הכאב, ביטוי השתיקה
הן הראייה היחידה
שתסגיר את מכאובי.
ינואר 2004 |
|
|
תשמעו, אני
רציתי לבוא
אליכם בטוב, אבל
די! נמאס!
מה זה שאתם
צוחקים לי פה על
המבטא? מה קורה
פה?
בועז, אני מבקש
שתפסיק את זה
מיד! אם תדקרו
את הארגנטינאי,
הוא לא יצעק? את
תעליבו אותו,
הוא לא יצעק? אם
תדרכו לו על
הבוהן, הוא לא
יצעק?!
ארגנטינאי פורק
זעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.