שכונה בלב רמת גן, עיר העירקים ואני ילד קטן בעיר גנים השכנה
לפרדס כץ האחות הקבצנית.
איך אני יודע? גרתי שם קודם לכן.
ויחד איתי, הרוגטקה עברה לגור בבית חדש בלב העיר רוגטקה פשוטה,
עשויה מעץ שלוטש גומייה שנגזרה מפנימית אופנים המסתיימת בפיסת
עור, להחזיק את האבן.
טפחתי אותה, עטפתי את הידית בבד וחוט צבעוניים ליטשתי שוב
ושוב, עד שבהקה בקבוקי החלב היו מטרה מצוינת נורות החשמל ברחוב
היו ממש אומללות שלא לדבר על חלונות בית הספר שמידי פעם עברו
התעללות עד ש...

קווי החשמל שהקיפו את הבית יונה חומה פשוטה, היושבת לה בנחת
מנקרת, מנקה את עצמה ללא חשש לא מחתולים ולא מאדם. שאננה מאסון
קרב ללא מחשבה כך משום מקום נשלפת הרוגטקה מהכיס אבן מתאימה
מורמת מהרצפה מוחזקת בפיסת העור הנמתחת לאיטה תוך כדי הנפת
הזרוע, צמצום העין שחרור האבן הטסה בדייקנות פרפור נואש של
כנפיים כאב של ייסורים הלוקחים אותה ממני אל עולם שבו אין
כמוני מתקרב בברכיים כושלות, מבין וכואב את הדבר הרוגטקה נשמטת
מהיד בכי אוחז בי בעת שאני קובר אותה בחצר צער עמוק המלווה
אותי בהמשך חיי.