שנה חדשה, דבר מיוחד כזה חייבים לחגוג, איך לא אם בשתייה
ובאיבוד חושים?

לכבוד השנה החדשה אורגנה מסיבה באיזורי, אומנם זאת הייתה מסיבת
ריקודים, דיסקו רגיל, כך זה נראה מבחוץ אבל מי שהיה בפנים ידע
שבעצם הריקוד אינו העיקר, הריקוד הוא תופעת לוואי, תופעת לוואי
של המרץ הנובע מהאלכוהול.
בתחילת הערב הלכתי עם חבר שגר לידי, אמרנו שגם אני וגם הוא לא
נשתה, הרי אנחנו הולכים כדי לראות אנשים מקיאים על עצמם
ומשפילים את עצמם, לא בשביל לעשות את זה בעצמינו.
המסיבה התחילה עם הרמת כוסית צנועה, לכבוד השנה החדשה, כוסית
קטנה לכל אחד של יין משובח זה או אחר. כמובן שהכוס הזאת לא
יכלה לבוא לבד ומייד אחריה פתחו את הבר החופשי, אנשים הקפיצו
טקילות או שתו בקבוקי בירות.
כל החברים שלי אמרו לי: "בוא, תנסה, זה לא יכול לפגוע או משהו"
רק הנהנתי בראשי לשלילה בטענה שאני צריך לקום מחר לבית הספר,
אך מה שבאמת חשבתי עליו היו שני האחים, אחד מאבטח והשני חייל
שתודות לאלכוהול רבו ביניהם עד אשר אחד מהם נורה. אלכוהול לא
פוגע, הה?
המסיבה המשיכה ואלכוהול זרם כמו מים. החבר שלי, זה שאמר לי
שהוא לא הולך להשתכר כבר היה אחרי ההקפצה הרביעית. הזכרתי לו
את דבריו, אבל הוא אמר שזה סתם לכיף, שהוא לא הולך להשתכר מזה
ושבאמת הוא לא הולך לשתות יותר עכשיו. כמובן שראיתי אותו כעבור
עשר דקות מקפיץ טקילה נוספת.
אני בעצמי לא שתיתי, כמובן שלא הכינו משקאות למי שלא התכוון
לשתות אלכוהול, הרי מי לא ירצה לשתות אלכוהול? זו מסיבת
השיכרות, באת לפה בשביל לשתות, מה אתה עושה פה אם אתה רוצה
להשאר פיקח? גם אני רציתי לשתות, גם אני רציתי לזמן מסויים,
אפילו אם ללילה אחד לשכוח את הכל, לשכוח מי אני, לשכוח היכן
אני נמצא ופשוט להנות מהרגע, להנות מהחוסר ידיעה והבנה של
המעשים אותם אני עושה באותו הרגע. אבל אני שמתי לעצמי גבול,
אני צריך לקום מחר בבוקר ולהמשיך במציאות, אין טעם לעשות הפסקה
קצרה, כי המציאות תחזור בסופו של דבר, לא משנה מה אעשה.
בזמן שכולם כבר היו בהשפעת האלכוהול הם רקדו ללא שליטה. אני
נשענתי לי על הקיר והשתדלתי להנות מהמוסיקה עד כמה שאפשר. נראה
לי שאני היחידי שבכלל הייתי עדיין במוחי בחדר, היחידי שעדיין
שולט בגופו בצורה מחולטת, היחידי שעדיין מבין מה הוא עושה ועם
כל זה, אולי היחידי שלא נהנה.
איזו דרך טובה יותר יש לחגוג את תחילת השנה החדשה וסוף השנייה
אם לא באיבוד הכרה והיגיון? כנראה שרוב האנשים שם חשבו שאין
תשובה לשאלה ולכן בחרו בדרך הזאת. לאחר ספירת 10 השניות שנעשתה
על ידי עשרות אנשים בצעקות רמות, הלכתי הבייתה. אני בטוח
שהפסדתי הופעה נהדרת של אנשים עושים דברים שלמחרת בבוקר יצטערו
עליהם, אבל בכל זאת כבר הספיק לי.
במסיבה אחת שנמשכה בשבילי בסך הכל כמה שעות ראיתי כל-כך הרבה
דברים על האנשים הקרובים אליי, אל האנשים שחשבתי שהם החברים
שלי, על האנשים שמקיפים אותי בחיי היום יום. כל-כך הרבה דברים
שלא חשבתי עליהם בכלל ולא חשבתי שקיימים, או לפחות קיוויתי שלא
קיימים...



סיכומה של מסיבה. (אמיתי)