בגיטו
הם רבים כחול אשר על שפת הים,
עומדים כמו עמודים כעצמים דומים
בתור המשתרך עד לאופק
בסופו יזכו למנחה - מוות או מעט מזון.
אני עומד בקצה השורה, תמיד בקצה
הם תמיד נותנים אוכל לאלה שבקצה,
מוות לאלה שבקצה השני,
שאחד מהם רק אחד כבר יגיע אליי
נמאס לי להיות רעב!!!
וכמו החול רבים עפים ברוח
נעלמים, ובדיוק כמו שחול עף
זה פשוט חסר משמעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|