[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ישבתי כמה שעות טובות עד שהצלחתי למצוא את הניסוח המושלם.
הרבה מכשולים עברתי בדרך, אבל זאת כבר ידעתי ממזמן - שום דבר
לא יעצור אותי עד שאי אחזיר אותה אליי.
אני כמהה לה, כל כך חסרה בלעדיה, אפשר לומר שאני בנאדם אחר.


היא רצה לקיוסק שממול לבית שלה, חיפשה בטירוף את המדף של
העיתונים, לבסוף מצאה את העיתון שרצתה.
שילמה עליו והחלה לרוץ, כאילו מישהו רודף אחריה, מבקש להרע לה.

היא הגיעה לביתה, סערת רגשות ריחפה לה אי שם בדירתה, מאיימת
לפרוץ לתודעה שלה, להרוס אותה.
היא התיישבה על הכורסא שלה, פתחה את העיתון והחלה מדפדפת בו,
עיניה לא נחו עד שקלטו מודעה מסוימת באזור של "האבודים. המודעה
הייתה לא קטנה ולא גדולה, לא בולטת במיוחד.

"אבדה התמימות!
לאחרונה נראתה מסתובבת בבלבול ומבט מפוחד בעיניה, בין רחובות
כתה ח'.
בדרך כלל לובשת בגדים ורודים ולבנים, צוחקת בקול ילדותי, מאמין
וחולם.
כל המוצא הישר מתבקש להחזירה לילדה שלה...''


"השאכטה הראשונה שלי הייתה בכתה ה' - אבא לא נמצא הרבה בבית -
ניר נהרג באסון המסוקים - היא לא אוכלת לפעמים כדי לא להשמין
(למרות שהיא די רעבה...) - הנשיקה הראשונה שלי הייתה מתוך
משחק, לא מאהבה, בגיל עשר וחצי - האינתיפדה הגדולה החלה - אבא
איבד את העבודה - סבא שלה נפטר - לינץ' מזעזע ברמאללה -
התאומים נפלו - רעידת אדמה בטורקיה, עשרות אלפי הרוגים - רצח
של אישה מסכנה ע"י הבעל שלה - אבא עזב את הבית - כל החיים שלה
התעללו בה ועכשיו היא מנסה לשכוח - מכרו את הבתולין שלה במכירה
פומבית - פיגועים רבים - מוות - רצח - זילות של אהבה - ילדים
שותים עד כדי איבוד שליטה - התנסות מינית עם מישהי מהמין שלי -
שוחד - שחיתות - שכבנו בפעם הראשונה וזה היה מגעיל.''

חיכיתי כמה ימים ולא קיבלתי תשובה.
הייתי חסרת מנוחה, לא הצלחתי לבוא במגע עם אף אחד. השקט הנפשי
- ממני והלאה.
אף אחד לא הצליח לתמרן אותי, שקעתי במין ייאוש מובהק, והדבר
היחיד שהיה יכול להושיע אותה היה היא - שמזמן כבר נטשה אותי,
ומאז אני לא מסתדרת.


דפיקה על הדלת, נשימה נעצרת, עיניים נעצמות.
דמות לא מזוהה מבקשת להיכנס, אני מהססת לרגע ואז מכניסה אותה.

היא מורידה את כובעה ומעילה, דמותה לאט לאט מתבהרת.
נשימה נעתקת.
כ"כ יפה...! כמו פעם.
רק כמה צלקות מכסות את פניה, וידיה חבולות וגובס כיסה את הרגיל
הימנית, השבורה שלה.
עוד שתי שיניים חסרות.

"הנשיקה הראשונה עם החבר הראשון - אני אוהבת אותך - את כל כך
יפה - קשת בענן - משפחה חמה ומושלמת - חברות הכי טובות לנצח
נצחים - שלום עולמי - שלווה - שוקולד וקצפת - מתיקות - אמונה -
לא מפסיקה לחלום"

"כן בטח"

"איפה היית?!''
היא כחכחה בגרונה
ונאלמה.
דחקתי בה שתענה לי, אחזתי בכתפה וזאתי - נשברה לאלפי רסיסים,
משאירה אותה מעוותת - חסרת כתף.
- כל כך שברירית -
דמעות הציפו את עיני,
טרקתי את הדלת, נכנסתי לאמבטיה, מילאתי את המים עד הסוף,
ונכנסתי.

- סוף -





רעמים וברקים מחוץ לדירה, יריות של מחבל שחדר ליישוב, קול של
סירנות מהדהד בחלל האוויר, כלבים נובחים בבהלה.
מישהו דופק בדלת, מבקש להיכנס. אין קול ואין עונה. רוח חיים
כבר ממזמן עזבה את הדירה.
הדלת נחבטת מעיתון שנזרק אליה מדירה השנייה, חסר משמעות כל כך.

- אין קול ואין עונה. -

"נאבדה ילדה אובדת עצות!
לאחרונה נראתה מסתובבת ברחובות החיים האמיתיים, לבושה בבגדים
שחורים, ופצע גדול בקצה שפתה.
כל המוצא הישר מתבקש להחזיר אותה!
לתמימות שלה...''







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
והעיקר
לא לנקד כלל


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/04 11:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הבורגנית נדב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה