גלים גלים
משתוקקת  
אליו,
סוערים
עזים
נחשולייך,
המיית ערגתם
אלי חוף
ממעמקי ימך...

ברדת לילה
נוגעים גלייך בחול הרך  
מתאווה לקראתם...
מלטף אדוותייך,
נוצצים כמה כוכבים
חיבתם

צונחות טיפות ברוח
עוטפות אותך,
אותו,
שם, במצוק החשוך    
חבוקים בקור מול הים -
נעימת "כמה יפה... כמה טובה..."
שמתם ברקע...

חולמת
מרחפת כאגדה קסומה
מופלאה, בסרט-ילדים
נושן
מהילדות...
שלא מוכנים שייגמר לעולם, שהסוף יהיה
הטוב המושלם
מלא דמעות של אושר אמיתי -
במערה יער עם שמלה לבנה, מוארים
בדממת זריחה עולה
מעבר להרים ,
טבולים יד-ביד בשדה פרחים
וטל
וקאלות לבנות ביד...

ולתוך הלילה
מתחזקים מתגבהים משברייך
מתנפצים לאלפי רסיסי שברי גל
במצוק,
חולש מגבוה
בשתיקתו...

לא נענה לגלייך...
לא-בוגר
לא אוהב

מכריח אותם ליסוג
להאסף חזרה
לגעת בליטופים אחרונים בחול הרך
ולסגת בכאבם
עמוק
צורב
למעמקייך,  
תהומותייך...

משם באו...


     בהשראת "כמה יפה, כמה טובה" של לדה חן