עדי בן זקן / שחורה שלי |
וקטנה
מעבר לערבות הלילה
נסתר בך יום,
היכן שנוגעת השמש
בשקיעה
את מתבקעת
באדמתה.
תני לו שידע
לגעת
איפה שאת מתחילה.
הרשי
לו שיאהב
את שמעבר
להרים ולמדבר
ולמה שכיסית בעצמך.
שחורה שלי
וקטנה
לעיתים נדמה בך
שאת חסרה.
ואמרת
בלחישת לילה
שאין לך אהבה.
ותהיתי בך
אובדת בין מה
שרצית
לבין שהינך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|