אתה עומד ובוכה,
אבל היא לא תחזור
היא הלכה לעולמי עולמים.
למקום שבו טוב,
למקום שבו אור,
למקום שחסר רחמים.
מסתכל בשמיים
ורואה את דמותה
היא איתך כל שנייה שתחיה.
היא גם עץ בחצר,
ושולחן בתוך בית
היא הכל שהיה ויהיה.
מדבר עם האל
שלקחה לעצמו
והותיר לך רק זכרונות.
הרי אין לך כלום
אבל לו יש הכל
הימים, הלילות, העונות.
לא. אתה לא כועס,
פשוט לא מבין
מה יש לו לעשות נגדך...?
אז, לקח את אביך
בלי שום התראה
ועכשיו הוא לקח את אמך.
לא. אתה לא כועס,
וכבר לא בוכה
רק רועד הסכין בידך.
הפסקת לחשוב,
נשארה רק שנייה
ומחליק הסכין ללבך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.