בוודאי זוכרים
את אשר זכרנו יחדיו
נפגשים בשדה הזהוב
נפגשנו בשדה הקרב.

תמיד הרגשתי נטולת גיל,
גם אם כל זה קרה מזמן.
כשליקטנו עורות נחשים אחרי השרפה הגדולה
לי סיפרת על תוכניות השטן.

ילדה קטנה ומאפירה בשנים
וארון קבורה בסלון
פנים מוכרות הן פנים עצובות
זכרתי אותם בזדון.

וכשסיפרת על שני לובשי השחורים
שחזרו בתשובה ואינם סוררים.
ואני זכרתי,
בתור ילדה, מסתובבת בשדה אחרי השרפה הגדולה
ליקטנו עורות נחשים
את היית כתקווה נושנה,
דיברת על פרפרים ופרחים.

וכשהאש כילתה את השדות הגדולים
מהחלון ראיתי את לובשי השחורים
ואותך זכרתי 'פרפרים ופרחים',
כשליקטנו עורות נחשים.