ובאשר לפסימיות, מלחמה היא ולא יותר,
רבויית מערכות וחללים לרוב, אך לא יותר.
ובאשר לשעמום, חבר ותיק הוא ולא יותר,
חסר תקנה, מחליא בנוכחותו, אך לא יותר.
ובאשר לדיכאון, מחלה הוא ולא יותר,
חשוכת מרפא, מהממת בסופניותה, אך לא יותר.
ובאשר לרומנים, לחם השראה הם ולא יותר,
שרועים על פניי שנותיי, ענוגים כציור של קלימט, אך לא יותר.
ובאשר לזיכרונות, סרטן הם ולא יותר,
סופר את נשימותיי לאחור, מאט את גלגליי משנה לשנה, אך לא
יותר.
ובאשר לכאבי הבטן, מנגנון מכני הם ולא יותר,
כמטאפורה זולה, מאוס בשלמותו, אך לא יותר.
ובאשר לילדות, ילדות היא ולא יותר,
רודפת כל אחת משעותיי היקרות, אך לא יותר.
ובאשר אלייך,
יותר את לא.