אלכס ריבקוב / בית העיוורת |
צעדיו מצחינים רגבי אדמה
מתנשף ענני גשם רכים ואפר נוזלי צהבהב.
את רכיכות התשוקה קנה במכולת סמויה
ליד אבן הגרניט והנה, הזונות נופלות לרגליו
ועוצמות עיניהן הכחולות נצנצים.
זהו בכי של ילד, חסר משמעות כנאד מצחין ברוח כחולה, וטיפות
אוהבים הינם, כך היה
הנה, נפתחת הדלת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|