שוב עטופה העיר לבן, כמו כלה בחופתה
על פניי עלה הסומק, כל רצוני לראות אותה
עוד חורף בא ויחלוף, הקור כבר לא סימן לבכי
במקום לצפות בפתיתים שבמעוף, עדיף לצאת, תעזבי ולכי
כמו שלג בתולים, אני נפתח לפנייך כמו דף חדש
מוכן לשכוח מהשקרים, כשאני נוגע בך נרגש
כמו שלג בתולים, רק לובן זך המסתיר כאב
תשובי וננסה שנית, רפאי את הכוויות בלב
אני זוכר איך נשבעתי אמונים, אשתקד אהבתי רק אותך
ואז נזכר איך נשרפתי מבפנים, השנה להיות לבד מוכרח
את מלכת הקרח בשבילי, רק מלראות זיו פנייך נהיה לי קר
אך אולי עוד אשוב כשתחייכי, להיות לבד זה מרגיש מוזר
אולי הייתי הזוי ומהופנט, אך לא עוד מוטב שאתעורר
אשאיר את כאביי הרחק בצד ואנסה בשגרה להסתתר
חיי יהיו קודרים וחשוכים, רק זכרון נוסטלגי יפה כל כך
בנרות אחפש לעצמי חיים, ובליבי אמשיך לאהוב אותך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.