"אני חייבת לעשות לו הפתעה..." חשבה לעצמה ליזי.
הם יצאו כבר שנה וחצי... והיא הייתה מאוהבת בו מעל הראש.
כן, ממש מאוהבת, למרות שהיא הייתה רק ילדה בת 13.
הוא היה הראשון שלה, והיא הייתה מוכנה למות למענו.
חג האהבה התקרב והיא רצתה להפתיע אותו, להגיע אליו הביתה
ולבלות איתו את הלילה.
השעה הייתה אחת עשרה כשהיא דפקה על הדלת של הבית שלו, היה מאוד
שקט מסביב. ההתרגשות עטפה את ליבה.
"וואי מעניין מה יקרה בינינו הלילה. הוא בטח ממש ישמח שהפתעתי
אותו והגעתי עד אליו רק כדי להיות איתו..." ליבה הוצף אושר.
הם לא היו גרים באותה העיר, אבל זה לא הפריע לה לאהוב אותו.
"היי, מה את עושה פה?" הוא נדהם כשפתח את הדלת וראה אותה.
"אני באתי להגיד לך שאני אוהבת אותך והחג הזה הוא בשבילנו,
בשביל אלה שאוהבים באמת". הוא חיבק אותה חזק חזק והדביק לה
נשיקה על הלחי. הכל נראה כל כך מושלם, היא עוד לא יודעת שהלילה
הזה לא ייגמר כל כך מהר וטוב כמו שזה נראה...
הזמן טס הם ישבו אצלו מתחת לפוך החם ופשוט חיבקו אחד את השני.
"אני אוהב אותך..." הוא לחש לה. "אני אף פעם לא אעשה משהו
שיפגע בך, מבטיח".
קולות הגשם המטפטף הוסיפו לאווירת הרוגע והשלווה ששררה בחדר.
הוא נישק אותה בכל גופה והעביר לה צמרמורת שהייתה נעימה לה
מאוד. הוא אהב להרגיש אותה בדיוק כמו שהיא אהבה להרגיש אותו.
הם היו משלימים אחד את השני, הם פשוט אהבו.
היא ידעה לענג אותו כמו שאף אחת אחרת לא תצליח אף פעם, היא
הייתה מתמסרת לו כל כולה, ולמרות שהייתה קטנה,היה לה כשרון,
היא הייתה מקסימה כל גבר בתנועותיה, כל גבר שהיה איתה התעלף
מהשפתיים הלוהטות והגדולות שלה.
רינג רינג! הטלפון ניפץ את הדממה.
"ליזי את יכולה להסביר לי איפה את בשעה כזו?" אמא של ליזי
רתחה.
"אימוש אני אצל טום במושב אני עוד מעט חוזרת, אל תדאגי הכל
בסדר!" היא ניסתה להרגיע אותה.
אמא שלה אהבה מאוד את טום אבל לא אהבה את זה שהיא מסתובבת בחוץ
בלילות היא פחדה שיקרה לה משהו.
"יאללה מאמי בוא נתארגן אני חייבת לחזור הביתה כמה שיותר מהר
הביתה, אמא שלי ממש כועסת עלי."
"טוב אני מבין אותה השעה כבר שתיים בלילה".
"בואי אני אלווה אותך, נתפוס מהר טרמפים הביתה זה ייקח מקסימום
שעה."
היא סמכה עליו היא ידעה שהוא לא יפגע בה לעולם.
הם יצאו לכביש הבין עירוני למצוא מישהו נחמד שיסכים להקפיץ
אותם הביתה.
הם עמדו יד ביד, הם נסעו בטרמפים פעמים רבות.  
היא לא פחדה, היא ידעה שהיא איתו!
בחור על אופנוע חלף על פניהם ועצר כמה סנטימטרים מהם.
טום ניגש אליו, הוא זיהה אותו זה היה חבר שלו זה היה סאם.
"מה המצב אחי?" שאל.
"הכל סבבה, אני תופס טרמפים עם ליזי, היא צריכה לחזור הביתה".
היא עמדה בצד והסתכלה על שניהם אך לא שמעה על מה הם מדברים.
"עזוב אותה אחי בוא תעלה, תבוא איתי ועם החברה שלי למסיבה
פצצות חבל על הזמן."
"אני לא יכול לעשות לה את זה..." אמר טום.
"יאללה נו מה הסרט שלך, יראו שהיא לבד ויעצרו לה הרבה יותר
מהר, אתה רק מפריע לה אתה לא מבין? איתך היא תגיע רק בעוד
שעתיים. נו אז מה אתה בא?"
טום הסתכל על ליזי ועלה על האופנוע ושניהם נעלמו מהאופק
במהיורות האור.
ליזי הייתה בשוק. דמעות התחילו ליפול מעייניה.
היא רצתה לצעוק היא לא האמינה שהוא נטש אותה.
ואז, אז בא השקט. היא הבינה שהיא נותרה לבד, לבד בחושך.
לבד בכביש. היא לא ידעה איך היא תגיע הביתה.
היא התחילה ללכת בכיוון הבית שלה אך גם אם הייתה רצה היא הייתה
מגיע אחרי שעות רבות. היא הייתה במרחק של שלושים קילומטר מהבית
והיא פחדה, פחדה מאוד...
"מה אני אעשה עכשיו?" שאלה את עצמה, ובכתה.
החושך מסביב גרם לה להרגיש מחנק, אמא תמיד אמרה לה שאסור ללכת
לבד בחוץ בלילות, אבל זה לא היה מרצונה הוא השאיר אותה.
מכוניות חלפו ואף אחד לא עצר, לא היו לה שיחות בפלאפון היא
פשוט הלכה וחיכתה שמישהו יתקשר אליה ויבוא ויציל אותה.
והיא בכתה. הלב שלה נשבר לרסיסים. היא הרגישה מועקה איומה.
היא הרגישה חסרת אונים.
פתאום עצר לידה אוטו. היא המשיכה ללכת אך הנשימה שלה נעצרה.
"רק שיסע... רק שיסע..." מילמלה לעצמה.
בחור צעיר יצא מהאוטו וקרא לה: "ילדה! ילדה בואי לפה!"
היא התחילה לרוץ אך הוא הקדים אותה, הוא תפס אותה בזרוע ולא
הירפה.
"תעזוב אותי!" צרחה. "אתה מכאיב לי..." התחננה.
הוא התעלם. הוא משך אותה אל האוטו.
והיא היא כבר הבינה מה עומד לקרות.היא הבינה שגם אם תבקש מאוד
יפה זה לא יעזור. היא ניסתה להתנגד אך הוא היה חזק ממנה.
הוא הושיב אותה במכונית והתיישב לצידה. הוא הצמיד את השפתיים
שלו על שפתייה.
היא הרגישה גועל, בחילה.
הוא נגע בה בכוח, הוא הוריד ממנה את הבגדים.
"בבקשה תפסיק, אני רק רציתי להגיע הביתה!" מילמלה.
היא הרגישה כאב חד וחזק פתאום. הוא חדר אליה באכזריות.
הוא היה כל כך גס ומגעיל והיא פשוט התפתלה מכאב.
היא רק רצתה שזה ייגמר.היא ניסתה לראות את הפנים שלו אך היא לא
הצליחה. עינייה שרפו מדמעות וכאב.
"רינג... רינג!" שמעה את הפלאפון שלה מצלצל.
היא פתחה את עייניה ולא הבינה איפה היא נמצאת.
היא הייתה מוטלת על הכביש, כולה בסימנים. גופה כואב.
"הלו?"
"מתוקה איפה את?" זה היה ניק.
"אני בדרך לבית של טום... על הכביש". היא נשמעה גרוע היא בקושי
דיברה, והוא הרגיש את זה.
"טוב אני בא לאסוף אותך תחכי לי..."
ועוד פעם הדממה עטפה את גופה. היא עדיין לא הבינה מה קרה לה.
הוא הביא אותה הביתה אבל היא לא סיפרה לו מילה.
היא נכנסה לחדר שלה. והתחילה לעכל.
היא לא הייתה מסוגלת להתגבר על זה, היא הייתה קטנה.
היא חתכה לעצמה את הורידים והצטרפה לאלוהים כי לבד היא לא
הייתה מסוגלת להתגבר ולחיות...
ומה היא כולה רצתה? להגיע הביתה...