|
מרגישה שאני הולכת לאיבוד
באותו שביל לשומקום
לא שומעת שום קריאת עידוד
אך בחדשות אמרו שתנחת בקרוב פצצת אטום
השחיתות ברחוב נמצאת בכל פינה
ועל פני חיוך על שקרים
יושבת וסופרת שניה לשניה
כשילד הופך למלאך וממריא לעננים
לעולם לא תשמעו את צחוקי
רק תראו את מבוכתי
כי מסכה יפה לעצמי הכנתי
ושכל העולם הזה הוא סתם חרא הבנתי
יורקת סמוחטה של אשמה
בועטת בעצבים
אבל גם אני לא נוקמת
על מות הילדים בשטחים
רוצה לקפוץ אל הים
לשחות אל אופק
אך לעולם לא אגיע
כי יש לי בעיות בדופק
אז אני נשארת כאן
נאבקת במצפון
צופה בשעמום בחלוף הזמן
ומחזיקה רובה טעון
מכוונת לך אותו לרקה
זה הזמן שלך למות
החלק בתוכי
שגורם לי לתהות |
|
|
צבותותי וכותותי
הלכו לים.
צבותותי רץ, רץ,
רץ עשה גלגלון
כשהוא גונב לילד
בלונדיני את
הארטיק, תופס
כדור של זוג
שמשחק
פינג-פונג, עושה
פליק-פלאק
באוויר ו"ספלאש"
כזה במים.
כותותי התגלגל
בחול, עשה קפיצה
מעל אישה
שהשתזפה עם ספר,
בעט בכדור ים
לעבר המים, נתן
שאגת "קוואבנגה"
וקפץ ראש למים.
מה צבע התחתונים
של המציל? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.