|
קודם היו סורגי מתכת
וסורגי מחשבות
שכלאו אותנו בפנים.
אחר באו אנשים.
דיברו-
אך הכחשנו.
אז דיבר
זה שנשבר.
ובכה.
וביקש שנסלח לו.
ושוב ישבנו.
שוב באו ההזיות,
ועינייך ניחמוני-
כל עוד
היית.
אחר כך
עלה השחר. |
|
|
ביום שהמגדלים
קרסו נאנסתי,
ראיתי את הכלב
שלי נדרס, שתיתי
שוקו חמוץ והכי
גרוע הלך לי
הרימל...
אז שיגידו לי
שזה עצוב!
בתחת שלי
הדס עמיר בראיון
לאל ג'זירה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.