|
כבר כל כך הרבה זמן ישנתי
ושכחתי איך לחלום
עם חצי אור דלוק כמובן
ועם עין אחת פקוחה
למדבקות הזוהרות על התקרה
את באת בפתאומיות
והערת אותי משינה עמוקה
עוד מתנשפת מהסיוט
חיבקתי אותך חזק
ומאז קשה לי לישון בלעדייך |
|
|
כל היוצרים בבמה
- הם אני.
כל השירים אני
כתבתי. וגם את
כל הסיפורים.
והמאסות.
כווווולם זה
אני.
אבל מה,
פלסטיקה זה לא
התחום שלי.
את זה הכלב שלי
עושה.
-מוקי מסכם הכל
בשתי מילים.
"אני אלוהים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.