לפחות שתחכה עד שאני אמצא תוכנית אחרת;
הופה !
תוכנית ב'
שהיא למעשה כמו תוכנית א':
לנסות לשכוח אותה.
אותה אחת שסוחרת ברגשות שלי כבר ארבע וחצי שנים.
אותה אחת עם לב קרקס שנודד ולא רוצה להשתקע במקום אחד.
(עד כמה חופשי אפשר להיות?)

תביני,
המילים שלך זה כמו מצ'טה
(סוויפט, סוויפט)
וזה לא כאב שאני רגיל אליו.
אני מוצא את עצמי פחות מתעסק בבדידות שלי
ויותר מתעסק בבדידות שלך.
בבדידות שלנו.
ואיך להמיר אותה לביחד (זה לא קל כמו שזה נשמע...)

אני מנסה למצוא קשר בינך לבין מה שאני מרגיש,
ואני לא מוצא וזה מה שמוזר בכל העניין הזה;
שכמה שאת זה לא מה שאני מחפש,
את, זה בדיוק מה שאני צריך.

(כמו עוגב, כמו עוגב
גורמת לי לבכות.
יורקת עליי חרדל
לא משנה כמה תהיי מתוקה.
כמו עוגב, כמו עוגב
רוקמת לי דמעות)